רשת חברתית : פייסבוק ויקיפדיה

מארק צוקרברג ייסד את "הפייסבוק" ב-4 בפברואר 2004, כאשר היה סטודנט באוניברסיטת הארווארד (שמו של האתר שונה מ"הפייסבוק" ל"פייסבוק" ב-2005, לאחר ששם התחום "facebook.com" נקנה תמורת 200,000$). תחילה היה האתר מוגבל לסטודנטים של אוניברסיטת הארוורד בלבד, ובתוך כחודש בלבד מאז עלה האתר לרשת, יותר מחצי מהסטודנטים יצרו בו חשבון משתמש. מאוחר יותר התפשט הפייסבוק גם לאוניברסיטת סטנפורד, לקולומביה ולייל; ובתוך חודשיים (אפריל 2004) ל"ליגת הקיסוס" במלואה.
ב-2 בספטמבר 2005 הפיץ צוקרברג את הפייסבוק גם לבתי הספר התיכוניים. קצת לפני נובמבר באותה שנה השימוש בפייסבוק נפוץ עד לאוניברסיטאות הקטנות ביותר ולבתי הספר היסודיים. בין המדינות המשתתפות היו: ארצות הברית, קנדה, אירלנד, 21 אוניברסיטאות בבריטניה (כולל אוניברסיטת ITESM, אוניברסיטה בכירה ביותר במדינה), במקסיקו השתתפה במיזם אוניברסיטת פוארטו ריקו, וכל האוניברסיטאות המצויות באיי הבתולה. ב-11 בדצמבר 2005 הצטרפו גם אוניברסיטאות מאוסטרליה ומניו זילנד לפייסבוק והפכו את מספר האוניברסיטאות המשתתפות בפייסבוק ל-2,000 ואת מספר בתי הספר המשתתפים בפייסבוק ליותר מ-25,000.
רשת הפייסבוק נפתחה לכלל הציבור הרחב רק ב-11 בספטמבר 2006, עם דרישה מינימלית של כתובת דואר אלקטרוני וגיל מינימלי של שלוש עשרה שנים.
[עריכה]האתר

משתמשי הפייסבוק יכולים לבחור אם להשתתף ברשת חברתית כזאת או אחרת באתר, לדוגמה בית ספר, מקום תעסוקה כזה או אחר, אזור גאוגרפי, או כל מאפיין אחר. רשתות אלה עוזרות למשתמשים לתקשר עם משתמשים אחרים המשתייכים לאופייה של אותה רשת. האתר אינו גובה כסף, ואפשרות ההרשמה ניתנת בחינם. המשתמשים יוצרים פרופילים אישיים, אשר בדרך-כלל כוללים תמונות אישיות ורשימת תחומי עניין אישיים. הפרופילים נועדו לאפשר היכרות ראשונית עם אותו משתמש. ניתן ליצור קשר עם המשתמש באופן פרטי, כך שרק המוען והנמען יכולים לראות את השיחה, ובאופן פומבי, שבו ההודעות גלויות לעיני כול. ניתן גם ליצור קבוצות חברים, בהן ניתן להגדיר משתמשים מסוימים כ"חברים", שכן הצפייה בפרופיל מוגבלת אך ורק למשתמשים מאותה הרשת ולמשתמשים המוגדרים כ"חברים". משנת 2009 נפתחה האפשרות להגדיר שפות שונות לשימוש בפרופיל האישי, לא רק אנגלית כבעבר.
[עריכה]שימוש בקרב נבחרי ציבור

עם עליית הפופולריות של האתר הוא החל לשמש במקרים מסוימים כאמצעי תקשורת ישיר בין נבחרי ציבור לציבור עצמו:
זמן קצר לאחר כניסתו של ברק אובמה לבית הלבן נפתח בין היתר עמוד פייסבוק לבית הלבן, בנוסף לעמודים באתרים טוויטר ומייספייס. מאות אלפי משתמשים נרשמו כמעריצים לעמוד ומתעדכנים באמצעותו במסרים והודעות רשמיים.[2]
בצרפת אישרה השרה לפיתוח הכלכלה הדיגיטלית, נטלי קושצ'ושקו-מוריזה, על כניסתה להריון באמצעות הודעת פייסבוק.[3]
[עריכה]סטטיסטיקות

(נכון ל-2008)
משתמשים פעילים: 300,000,000
מספר חשבונות המשתמש הנוצרים מדי יום: 250,000.
צפיות בדפים: 65,000,000,000 בחודש
ביצוע חיפוש: 500,000,000 בחודש
עשר המדינות הפעילות ביותר בפייסבוק מבחינת משתמשים: ארצות הברית, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, טורקיה, שבדיה, נורבגיה, דרום אפריקה, צרפת, הונג קונג
כ-1% מהמשתמשים בפייסבוק הם ישראלים שהם 300,000 איש[4].
תמונות: 1,700,000,000 תמונות (כל משתמש העלה 44 תמונות בממוצע)
סקר שנערך ב-2 במרץ 2007 בקרב נערים בארצות הברית, על ידי חברת הסקרים "eMarketer", גילה כי נשים מגיל 17-25 נכנסות יותר לפייסבוק (69%) מאשר גברים (65%). בנוסף, זכה האתר לשיא עולמי, כפופולרי ביותר להעלאת תמונות ברשת, עם שיא של כארבעה עשר מיליון תמונות ביום בממוצע.
באוגוסט 2007 דורג האתר בין עשרה לשלושה עשר האתרים הנצפים ביותר באינטרנט.
במאי 2008, האתר משך אליו כמות שיא של מבקרים - כ-123.9 מיליון. בזמן זה, הוא דורג על ידי האתרים האחרים במקומות הראשונים כבעל צפיפות ההודעות הגדולה ביותר ברשת (מהבולטים שבהם: אתר "Quantcast" דירג אותו במקום השישה עשר, ואתר "Compete" במקום העשרים).
פייסבוק נחשב גם לאתר הפופולרי ביותר במדינות בהן השפה הרשמית היא אנגלית, ביניהן ניתן למצוא את קנדה ואת הממלכה המאוחדת, אך ישנם רק 36,000,000 משתמשים רשומים מארצות הברית, לעומת 73,000,000 שיש במייספייס.
[עריכה]נוכלות ופשיעה בפייסבוק

ככל שהאתר הפך פופולרי יותר כך הוא שימש ככר פורה יותר לפושעים ונוכלים שונים, על אף מאמציה של מנהלת האתר העושה ככל שביכולתה להילחם באירועים כאלו ברגע שהם מדווחים על ידי משתמשי האתר.[5]
[עריכה]גניבת זהות
נוכלים משתמשים בפייסבוק כדי להזדהות כאדם שהם לא. לאחר שהם מזדהים ככזה, הם יוצרים רשת חברתית במקום אותו האדם ומנצלים אותה לצרכים שונים כדוגמת בקשה לתרומות, קביעת פגישות פנים אל פנים המסתיימות בשוד וכן איסוף מידע מקדים לעבירה, כמו תאריכי חופשות בחו"ל לצורך פריצה.
[עריכה]שליחת ספאם
אפליקציות שונות בפייסבוק, המופעלות על ידי שולחי ספאם, מבקשות מהמשתמשים להכניס כתובת דואר אלקטרוני שלא כחוק. כתובות אלו מועברות לאחר מכן למפיצי הספאם העושים בהם שימוש לא חוקי לצורך שליחת ההודעות הללו. ב-24 בנובמבר מינהלת פייסבוק ניצחה בתביעה שהגישה נגד אדם גוארבז ממונטריאול, שהפעיל אפליקציות מסוג זה, וקיבלה 873 מיליוני דולרים כפיצוי. [6][7]
[עריכה]גזענות ועידוד פשעי שנאה
פתיחת קבוצות פייסבוק הקוראות לבצע פשע שנאה נגד אוכלוסיות מסוימות:
שבעה עמודים של קבוצות איטלקיות נאו-נאציות שקראו לפגיעה במיעוטים איטלקיים ובראשם צוענים הורדו מהאתר על ידי מנהלת פייסבוק. [8]
עמוד שנפתח ב-2008 על ידי תלמיד קנדי בן 14 והכריז על ה-20 בנובמבר כעל "יום הבעיטה בג'ינג'י" הביא לעשרות מקרים ברחבי ארצות הברית וקנדה בהם ג'ינג'ים נבעטו בבתי הספר ובאוניברסיטאות.[9]
[עריכה]התמכרות
בארצות בעולם נרשמו מקרי התמכרות קשים לרשת הפייסבוק, וארגון הבריאות הלאומי של הולנד, ה-PSCR הכריז על פייסבוק כגורם התמכרותי מדרגה 5, כשהאינטרנט עצמו הוא רק מדרגה 3, הלא רחוקה מאוד